שנת העץ

קתרין גאלגר

נָשָׂאתִי עֵץבְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה בָּרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית. זֶה הָיָה לֹא קַל. בִּתְחִלָּה,אֲנָשִׁים הִבְחִינוּ בִּי בְּקֹשִׁיוְעֵץ הָאַלּוֹן שֶׁגָּרַרְתִּילְאֹרֶךְ הָרְצִיפִים -כָּבֵד יוֹתֵר מִמִּזְוָדָהוְקָשֶׁה לְאִזּוּן. הִשְׂתָּרַכְנוּ לְאֹרֶךְ מַעֲבָרִים,מַחְלִיפִים קַוִּים: בִּרְצִיפִים עֶלְיוֹנִים כְּתַחְתּוֹנִים,בַּדְּרַגְנוֹעִים, וּלְרֶגַע דִּמְיַנְתִּיאֶת כֹּל דָּרֵי - תֵּבֵלאִישׁ אִישׁ בְּתוֹרוֹ -נוֹשְׂאִים עַל נֵס עֵץ, כְּנֹהַג שָׁגוּר. קֹמֶץ אֲנָשִׁים שָׁאֲלוּוְכִי לָמָּה עֵץ?אָמַרְתִּי לְשֵׁם רוֹמְמוּתהַנֶּפֶשׁ - בְּכֹל עֵץ טָמוּןשִׁעוּר לְהַנְחִיל.מַשְּׁבֵי רוּחַ עַזִּיםשָׁרְקוּ לְאֹרֶךְ הַמִּסְדְּרוֹנוֹתמְנַעֲרִים אֶת עֲנָפָיובְּעוֹדִי מְמַהֶרֶת לַעֲבֹרדֶּרֶךְ הַמְּטַאטְאִיםהָאוֹסְפִים לִכְלוּךְ, פִּסּוֹת נְיָר. זִכְרִי לָקַחַת אֶת הָעֵץעִמָּךְ, הֵם אָמְרוּ.אַל דְּאָגָה, אֶל גַּנִּיאֶשָּׂא אוֹתוֹ,אַתְחַלְתָּא לְיַעַר שָׁלֵם. בְּעוֹדָם נוֹעֲצִים בִּי עֵינַיִים,הֵרָגְעוּ, אָמַרְתִּי,כֻּלָּהּ עֵץ, לֹא רוֹבֶה.

תרגמה: נורית כהנא